14 ביוני, 2014

"איש אינו אדיש פרט לאלה שעובדים למען מטרותיהם של אחרים" – הנרי פורד

 

 

אם אתם חשים שעבודתכם אינה מספקת, שאינכם מוערכים או מפיקים בה את מירב יכולתכם, שאינכם מחוברים למשמעותה, לחזון החברה/המעסיק, שאתם פשוט שחוקים... אתם לא לבד.

תחושת חוסר סיפוק, אכזבה, חרדה בזירת העבודה הפכו למגיפה עולמית.

 

סקר עולמי שבוצע ב 2013 בקרב קבוצה של 12 אלף עובדי צווארון לבן ע"י קבוצת The Energy Project, הניב את הסטטיסטיקה הבאה-

* 70% השיבו שאינם מקצים זמן קבוע בעבודתם לתהליכי חשיבה מקורית/אסטרטגית

* 66% השיבו שאינם מצליחים להתמקד במשימה אחת בזמן נתון

* 60% השיבו שאינם עושים את מה שהם אוהבים

* 50% טענו שאינם רואים בעבודתם משמעות וחשיבות ושאינם חשים חיבור למטרות החברה המעסיקה

* 47% טענו שאין להם בעבודה הזדמנות לבצע את הדברים שהם מצטיינים בהם* 46% אמרו שאינם מצליחים לתעדף משימות

* 45% אמרו שחסרה להם תחושת אנרגיה חיובית לגבי עבודתם

 

ע"פ סקר של גאלופ בשוק העבודה האמריקאי, רק 13% מהעובדים מרוצים בעבודתם.

גורמים רבים הביאו אותנו למצב הזה- ריבוי הדרישות מעצמנו בתחום המקצועי ובחיי המשפחה, הצפה טכנולוגית במידע ש"מבקש" מענה מיידי, תחרותיות גוברת והולכת ועוד.

לא ארחיב בתיאור הבעיה ומקורותיה (קישור למאמר המלא- בתחתית); החלק המעניין, כרגיל, נמצא בשדה הפתרונות.

המאמר מציע פתרונות למעסיקים (שהרי עובד מרוצה שעובד בסיפוק, הגשמה, מעורבות, מחויבות, אכפתיות, מיקוד הוא נכס קריטי) אבל אני דווקא מוצאת את הפתרונות המוצעים מעניינים מנקודת מבטו של העובד- את חלקם לפחות יכול כל עובד לממש גם בעצמו.

אז מה אפשר לעשות כדי להגביר את שביעות הרצון?

בגדול - להיפרד מהגישה הקורבנית של "זה מה יש ועם זה אשאר" (מתוסכל) ולהחליפה בגישה פרואקטיבית שמאפשרת לכם לקחת את המושכות הניהוליים של חייכם לידיכם בכל יום עבודה.

להלן כמה תחומים שמוזכרים במאמר, עם ההמרה שלי ל"נוסחת העובד":

 

• תחושת ערך והכרה בתרומה האישית -
  "העיקרון העמוק ביותר ביסוד הטבע האנושי הוא הכמיהה להערכה", אמר ויליאם ג`יימס.
  כל אירוע של הכרה בערך המקצועי שלכם, כמוהו כזריקת אנרגיה קטנה שמקפיצה את רמת שביעות הרצון שלכם.
  לא חייבים לחכות למשוב מתלהב מהמנהל. יש מנהלים שגם לא יודעים לתת משוב כזה. 
  משובים חיוביים משמחים אפשר לקבל מהסביבה הישירה כל הזמן- מחברי צוות בעקבות משימה משותפת, מעובדים שתחת ניהולכם בעקבות טיפוח מתמשך שלהם והצמחתם, מעמיתים מקבילים שסייעתם להם. 
  ובפני המנהל- לא צריך להתבייש ורצוי לחשוף לאור כל משימה שאתם חשים שביצעתם בהצלחה. זה יעזור לו לראות טוב יותר.

 

• התמקדות אמיתית במשימות החשובות ביותר-
  כבר כתבתי בעבר על הנזק של ריבוי משימות מקביליות, על התסכול והעייפות שמגיעים יחד עם ה multi tasking.
  כל עובד יכול לעיתים לעצור את פרץ המשימות, ליצור לעצמו "איים של מיקוד במשימה מועדפת".
  הגישה הקורבנית שמציירת אותנו כעבדים חסרי קול ומרצים אל מול המעסיק או המנהל מקורה לעיתים בפרדיגמות עבר שאנחנו סוחבים איתנו ואינן בהכרח נכונות לנו בהווה.
  היו פעילים, השמיעו את דעתכם המנומקת ונסו לתאר את חשיבות המיקוד במשימה אחת על פני אחרת - לכם אישית ולקבוצה הרחבה.
  כשפורטים אותו לפרטים, המחיר שמשלמים לעיתים באובדן זמני או דחייה של משימות אחרות לטובת המיקוד במשימה החשובה לכם, מתברר כלא גדול כלכך ולגמרי נסבל.

 

• השתתפות פעילה בתעדוף המשימות שלכם -
  תתפלאו, תעדוף משימות לא חייב להיות הנחתה מלמעלה. אפשר להיות שותפים מלאים בתעדופים, לתהות ולחקור לגביהם.
  אחרי הכל, זה הזמן שלכם שמישהו מתעדף כאן, המשאב היקר ביותר שקיבלתם בחיים הללו.
  מפתיע כמה קל לפעמים לשנות תעדופים ולהתאימם לרצונותיכם עם הנימוק הנכון. 

 

• העדפה למשימה/תפקיד שמביאים לידי ביטוי את החוזקות הטבעיות שלכם-
  "בחר עבודה שאתה אוהב וכך לא תצטרך לעבוד אפילו יום בחייך", אמר קונפוציוס.
  גם אם אתם לא נמצאים כרגע במקום שבו החוזקות שלכם באות לידי ביטוי, כדאי להסתכל מסביב בארגון ולחפש את התפקיד הזה.
  אולי הוא נמצא במשרד לידכם, אולי באגף ממול.
  אולי הוא עוד לא הוגדר (נפלא! הגדירו אותו אתם והציעו את עצמכם לאור הרזומה שכבר צברתם בארגון).
  מרגע שבחנתם והבנתם מהן נקודות החוזקה שלכם, חפשו את המשימות שבהן נקודות החוזקה יבואו לידי ביטוי מירבי.

 

• התיישרות מתמדת אל מול המטרה-
  בדקו את עצמכם תכופות וודאו שלא סטיתם מהדרך המובילה אתכם אל מטרתכם, שהרי יש כלכך הרבה הסחות דעת והפרעות שמגיעים מהשבילים הצדדיים...
  "מטרה היא הכוח המניע החזק בעולם", אמר רובין שארמה.
  אפשרו לעצמכם להיות מחוברים למעיין העוצמה הזה שנובע מתוככם
   

• אמצו גישה מנהלת ולא קורבנית גם בניהול זמנכם-
  * סיגרו את דלת החדר כשאתם רוצים להתמקד במשימה אישית או צוותית מעמיקה ללא הפרעות
  * קבעו זמנים שבהם אתם קוראים ועונים על דואר ("כל הזמן" אינה אופציה אם רוצים גם להצליח להתמקד בביצוע משימות) והתנתקו עם חלוף פרק הזמן שהקצבתם (מדהים- העניינים הדחופים ימצאו אתכם גם לא דרך הדואר, האחרים יתפוגגו לתוך חוסר חשיבותם)
  * אמרו "לא עכשיו" מנומס למשימות פרוזדור לא מתוכננות ולא הכרחיות שדורשות את תשומת לבכם "רק לרגע" אם אתם חשים שיש בהן סכנת היגררות 
  * מנהלים- האצילו משימות שאין הכרח שאתם תעשו אותן, לפעמים מספיקה הכוונה והדרכה שלכם
  כל זאת כדי למקד את מאגרי הזמן והאנרגיה היקרים שלכם במקומות החשובים- לכם ולחברה.

 

לקריאת המאמר המלא על הסקר של  The Energy Project - לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

לחומר נוסף למחשבה לחצו כאן

 

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------

 

 

​