14 בספטמבר, 2013​

הצער על העבר והפחד מהמחר הם האויבים של היום​

 

​אנחנו גאים בילדנו הקטן שמתחיל לשאול בערך סביב גיל שלוש "למה?"

הפרשנות שאנו נותנים לשאלה היא חיובית- הוא מתעניין בעולם, מבטא את הסקרנות​ שלו שתשרת אותו בהמשך חייו, לומד, מתקשר בצורה אקטיבית, מפתח את השפה... כל הדברים הנחוצים להתפתחותו.

יש שגם בבגרותנו, "למה" יכול לשמש פתח לחשיבה נחוצה, כלי להבנת מצבים- "למה" שמוביל לשיפור, לימוד לקח ומניעת טעויות חוזרות הוא נפלא (כמו תחקירים בחיל האוויר).

 

ה"למה" שאני רוצה לדון בו כאן הוא לא "למה" כזה חיובי- 

• למה למדתי דווקא את המקצוע הזה??

• למה נכנסתי לעבודה הזו ??

• למה התחתנתי עם האישה הזו?

• למה נתתי לו לדרוך עליי כך ולהשפיל אותי?

• למה לא דיברתי בבירור לפני הקהל?

• למה לא הסעתי אותו לבית החולים מיד כשדיווח שאינו חש בטוב?

• ועוד כהנה.

נשמע מוכר, נכון?

 

כי מי לא נכנס עם עצמו בשלב כזה או אחר של חייו לחור התולעת של ה"למה?"

ההתפלשות בהתחלה אפילו נעימה - אני סקרנית, חוקרת, מנסה להבין את הסיבה להתרחשות לא טובה שחוויתי... מה הבעיה?

ובכן, הבעיה מתחילה כשמבוך ה"למה" הופך לאינסופי והדרכים בו, שהופכות מוכרות, ממשיכות לחזור על עצמן שוב ושוב במחול אומללות ושקיעה מטה.

הבעיה עם ה"למה" השלילי שאני מדברת עליו היא שהוא לא מוביל לפתרון ולא מקדם אותנו קדימה.

אנחנו שבים אליו שוב ושוב, לעתים במשך שנים, לעתים במשך חיים, חווים שוב חוויה שלילית וחוזרים על טקס הלקאה מוכר וידוע.

 

מה יצא לי מזה שחשבתי מאות פעמים למה הלכתי ללמוד מקצוע כזה ולא אחר? 

כלום. עשיתי טעות מכל מיני סיבות.

אין באפשרותי לשנות את מה שהיה.

האנרגיה והזמן שעומדים לרשותי מוגבלים, גם אם אני לא רואה את המגבלה הזו- הזמן וכוחות הנפש שחקרו ב"למה" של האתמול לא נוצלו למציאת הפתרון לבעיה שמטרידה אותי עכשיו, כלומר בזבזתי זמן ואנרגיה מבלי להתחיל לייצר לי מחר טוב יותר.

 

בתהליך אימון, השאלה "למה" היא שאלה בלתי חוקית בעליל כמעט, שאלה מיותרת, לא מעניינת.

ההתפתות להתעסק בה תשאיר את המאמן והמתאמן חופרים וחופרים באירועי העבר או בהרגלים שליליים - בלי ליצור התקדמות ממשית. 

השאלה שאני מבקשת את המתאמנים שלי להתחיל לשאול במקום "למה" היא "מה עושים עם זה עכשיו"?

זו כבר שאלה שאפשר לעשות איתה עבודה! לבחון אפשרויות פתרון, לנוע קדימה אל מצבים פוטנציאליים חדשים, לצאת מהמבוך.

בין אם אדם מחפש דרכי מוצא עם עצמו, עם מאמן או עם חבר- עצם ההתעסקות בחיפוש הפתרון ירים אותו לרמת אנרגיה חיובית ויגביר את הסיכויים לפתרון.

 

אז שווה לחשוב...

האם יש בחייכם היום איזה "למה?" ששב ודורש אנרגיות וזמן חשיבה אך אינו מפיק תשובה מקדמת או תשובה כלל?

נסו להחליף את ה"למה" הזה בשאלה חדשה ומעוררת - "אז מה עושים עם זה עכשיו?" תוך שאתם מציירים בדמיונכם תמונת עתיד טובה יותר

 

 

לחומר נוסף למחשבה לחצו כאן

 

 

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------

 

 

​