top of page

I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. I’m a great place for you to tell a story and let your users know a little more about you.

19 בפברואר, 2014

"לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר. רוב האנשים פשוט קיימים" – אוסקר ווילד

​​

בעולם התעסוקה השכיר, לרוב בחברות גדולות, לא נדיר להביט סביב ולראות אנשים כבויים שמתנהלים מכוח האינרציה... מתגלגלים מאירוע לאירוע, מגיבים במינימום האנרגיה הנדרשת, מחפשים איך להתחמק ממשימות ובאופן כללי- לתת מעצמם כמה שפחות.

לעתים מדובר בעייפות חומר, לעתים בעייפות רוח ולעתים בגישה כוללת שבבסיסה האמונה שבעבודה, יש לשאוף לתת את המינימום ההכרחי כדי להישאר מועסק ולקבל את המקסימום האפשרי... לבוא לעבודה אך לא תמיד לבוא לעבוד...

 

מתאמן שלי לא הבין מדוע חוות הדעת על עבודתו בחברה, כפי שהובעה ע"י ראש הצוות שלו, הייתה שלילית - הוא נהג לבצע משימות ברגע האחרון (פן חלילה יסיים אותן מהר ואז תוטלנה עליו משימות נוספות), תוך השקעת חשיבה ומאמץ מעטים (שהספיקו להגשת משימה בינונית ופינו לו זמן להתעדכן חברתית בנושאים שונים עם עובדים ממחלקות אחרות), להגיע לישיבות צוות כמאזין (בלי כלי כתיבה ובלי העלאת יוזמות מצידו), לשלוח משימות בלי לוודא קבלתן או תפעולן התקין ועוד...

התהליך שעברנו באימון אפשר לו להבחין בבעייתיות של סגנון עבודתו ולבחור לשנות אותו.

 

אז מה ההבדל בין "לחיות" לבין "להתקיים" מהמשפט היפה של אוסקר ווילד?

התשוקה וההתלהבות.

בעבודה מתוך תשוקה והתלהבות, אנחנו מחפשים להביא מעצמנו כמה שיותר לידי ביטוי, אנחנו חושפים חלקים אמיתיים ומשמעותיים מתוכנו, אנחנו מתמסרים, הולכים רחוק במאמצנו לספק תוצר ותוצאה מצוינים.

 

סימנים לכך שעובדים בתשוקה והתלהבות-

  • לא משנה אם הבוס נמצא או לא, אנחנו ממוקדים בביצוע איכותי ומאומץ של המשימות שלנו

  • מרגישים אכפתיות למשימות שבאחריותנו, חשוב לנו אישית שהן יבוצעו ברמה מקצועית גבוהה

  • השמחה שלנו מגיעה מאיתנו- מתוצאות טובות שאליהן הגענו בעבודה טובה שלנו

  • אנחנו רוצים ללמוד ולהבין מעבר לגבולות הגזרה האישית הפרטית שלנו

  • הזמן חולף במהרה כשאנחנו שקועים בהתמודדות מאתגרת

  • אנחנו סקרנים- שואלים "מדוע?" כדי להגיע להבנה, ואז שואלים "מדוע לא?" כדי להגיע לפריצות דרך

 

 

 

איך מגיעים למקום הטוב הזה?

יש אמרה ידועה של Jack Welch שאומרת "המשרה המתאימה – מצאו אותה, ואחר כך לא ממש תעבדו יותר"

הרבה מספרות התעסוקה המקצועית בעת הנוכחית מחזקת את האמרה הזו- למצוא את חזקות החותם שלנו ולעבוד בתחום שמביא אותן לידי ביטוי.

אני מסכימה איתה רק באופן חלקי.

לאחר שנים רבות בעולם התעסוקה, הגעתי למסקנה שאין משרה "מתאימה ומושלמת" ובכל משרה יש חסרונות-

לעתים הבוס מעצבן ברמה האישית או שחלק מהמשרה דורש התעסקות בתחומים שפחות מעניינים או שהאווירה הארגונית אינה תמיד מתאימה לנו אישית או שהשכר אינו גבוה מספיק או שאנחנו חוזרים על עצמנו או ש... אין לזה סוף.

השאלה היא עד כמה אנו מעצימים את חסרונות המשרה במקום להתמקד ביתרונותיה, עד כמה אנחנו מצליחים לעסוק רוב זמננו בעשייה שמהנה ומצמיחה אותנו, עד כמה אנחנו מתחילים להתחשבן על "כמה נתתי וכמה קיבלתי" - כי כשזה מתחיל, אז כמו במערכת יחסים, זו תחילת ההידרדרות... פריחה יש במקום בו מחפשים איך לתת עוד ... הקבלה מגיעה רק כתוצר לוואי משמח של הנתינה.

 

יש אמרה של הזמרת שר שאהובה עליי מאוד בהקשר הזה- "הדבר היחיד בעולם שאתה יכול לשנות הוא את עצמך, וזה יכול לשנות את העולם".

חשבו על זה לרגע - אם נשנה את עצמנו, נייצר פעילות ברמה חדשה בעשייה ובחשיבה שלנו, פעילות שמגיעה מהתשוקה וההתלהבות שיש בנו... מה תהיה התוצאה של פעילות כזו? כמובן, שינוי העולםשלנו, הלוא הוא העולם היחידי שיש...

מעגל הקסמים המופלא הזה כולו בידנו ובאחריותנו.

הוא דורש מודעות, עבודה, נכונות לניסוי ולשינוי.

אבל בסופו ממתין לנו הפרס הגדול - מימוש עצמי אמיתי שלנו בעולם התעסוקה, כזה שיעיר אותנו בבוקר עם רצון להיות כבר במשרד ולהתחיל את היום.

וגם אם אם אתם עדיין לא שם...גרסת ה fake it 'till u make it  יכולה להיות נקודת התחלה טובה לכניסה למקום החדש הזה.

 

אז שווה לחשוב...

האם הגעתם בעבודתכם למצב של עמידה במקום? תחושה שקשה לקום בבוקר? אתם הולכים לעבודה במקום ללכת לעבוד וסופרים את הזמן?

נסו לחפש איך אפשר להביא בצורה משמעותית לידי ביטוי בעבודתכם את תחומי החוזקה והעניין שלכם.

כי כשמביאים את עצמנו לתוך המשחק ובאמת משחקים על המגרש בתשוקה ובהתלהבות, תוך זניחת מקום הצופה מהיציע - אמנם נפצעים פה ושם ומלכלכים את המדים, אבל נהנים, מממשים, חושפים לאור עוד חלק מיוחד שלנו וחווים חוויה אחרת לגמרי...

 

 

 

 

לחומר נוסף למחשבה לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

----------------------------------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------------------------------------

-------------------------------------------------------

 

 

bottom of page