שיפור מתמיד-כדרך חיים
3 בספטמבר, 2014
"דפים אלה יגלו אם אני איהפך לגיבור של סיפור חיי, או שאת התפקיד הזה ימלא מישהו אחר" –
כך פותח צ'ארלס דיקנס את ספרו "דייוויד קופרפילד".
מעורר מחשבה, לא?
כי כמה מאיתנו חשים שהם מובילים בניהול חייהם? שהם אלו שמנווטים את ספינתם?
או, כמו שאומרים הילדים, "אני מחליט עלי" ?
מתאמנת שלי בנתה את סל המוצרים שלה לפי דרישות שונות ומשתנות של לקוחות מתחלפים, כל דרישה חדשה של לקוח הובילה אותה להשקעה בבניית מוצר חדש אותו נאלצה לזנוח עת הגיע לקוח אחר עם בקשה אחרת.
זאת בשעה שכל החלומות שלה עצמה על הצמחת העסק לכיוונים שמלהיבים אותה נותרו לא ממומשים.
כשחקרנו את סיפורה, הבנו שמה שהיא בעצם אומרת הוא שאינה יודעת מי מנהל את העסק שלה. שהייתה רוצה להיות המנהלת אך בפועל הפכה לספקית דרישות דחופות של לקוחות מתחלפים.
כי זה מה שקורה לנו כשאנחנו לא במושב הנווט- מישהו אחר מתיישב שם.
לפעמים זה מישהו קבוע, שמושך אותנו לכיוון הרצוי לו (הורה, חבר, בן זוג, לקוח, מנהל) ולפעמים אלו דמויות משתנות, נכנסות והולכות מסיפור חיינו, מנהלות אותנו לפרקים.
בכל מקרה, האשמה והפתרון מצויים בידינו אנו.
אנחנו אפשרנו למצב להתרחש, אנחנו אלו ששחררנו את המושכות. אז להתלונן ולהתקרבן הם בזבוז זמן מיותר.
אנחנו גם אלה שיכולים לשוב ולאחוז במושכות.
וכיוון שצ'ארלס דיקנס מתאר בספרו את אנגליה הוויקטוריאנית, ניצמד לעגלון כדוגמא.
אז מה צריך עגלון טוב בדרכו?
-
יעד מוגדר להגיע אליו – התשובה לשאלה "לאן אני רוצה להגיע"? והגדרת הרצוי
-
בירור מיקומו הנוכחי- תמונה ברורה של המצוי ומאפייניו
-
מפת דרכים – שתוביל אותו מתחנה לתחנה עד ליעד הסופי, בנויה מאוסף צעדים ואבני דרך
-
עגלה יציבה ובטוחה- ידע, הכשרה, כלים שנדרשים לאורך הדרך
-
סוס בריא וחזק- מנוע פנימי דוחף, בהלימה לערכים ולתשוקות האישיות
-
מצפן- שמוצא עבורנו בכל יום מחדש את הצפון גם בנופים המשתנים
-
מושכות –לתקן סטיות, לכוון ולנהל את המסע הזה בכל רגע נתון
וזה, בטח כבר הבנתם, חצי מתורת האימון על רגל אחת.
"הרגלים טובים מרגע שהשתרשו, קשה לעקור בדיוק כמו הרגלים רעים", אמר רוברט פולר.
נרצה להפוך את ההרגל לנהל את חיינו לאחד כזה.
וזה יכול להתחיל בתחום אחד מסוים בחיים עליו אני מחליט לקחת בעלות מלאה או בפרק זמן יומי מוגדר בו אני מתנהל כמו מנהל כללי. העיקר שנתחיל...
החוק הראשון של ניוטון כבר ייקח אותנו משם- גוף בתנועה יתמיד בתנועתו...
החלק המקסים והמאתגר באמת בניהול סיפור חיינו היא העובדה שלא מדובר בסיפור אחד, אלא באוסף סיפורים כאילו בלתי תלויים שמלווים אותנו – ילדות, זוגיות, הורות, סבתאות... הכשרה מקצועית, קריירה, החלפת קריירה... ודרך כל אלה- ביטוי עצמי מספק ומוגשם...
לוקח חיים שלמים להבין שכל סיפור כזה היה רק פרק נוסף בספר הגדול.
לחומר נוסף למחשבה לחצו כאן
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------------------------------------
-------------------------------------------------------